בלוג (כמעט) שבועי..

אין ניגוד גדול יותר מאשר צמד המילים "רכבת-ישראל"... אצלנו הרי התרבות הארגונית מתבססת על "בערך" ועל "חפיף", על "סמוך" ועל "יהיה בסדר", והמפתח - הוא עדיין אצל הג'ינג'י...

במצב הנוכחי של מחירי הדלק לא ירחק היום בו נתקל במודעות למכירת רכב, המציעות "רכב יד שנייה במצב מצוין + טסט לשנה + מיכל דלק מלא"...

אם נבחן את עצמנו נגלה שהמושג "יום הולדת" מעורר בנו בעיקר אסוציאציות של בלונים, ליצן, ושקיות ממתקים. איכשהו זה נקשר תמיד לילדים קטנים וצעירים. ואין פלא, הרי הם היחידים שבאמת חוגגים את ה'יומולדת'. עבורם היום הזה הוא יום נפלא, הם באמת שמחים מכך ש"עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה וכו' נהיה גדולים". אבל עבורנו המבוגרים, דווקא המשפט הזה של "עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה נהיה" קצת משבית את השמחה – אז מה יש לחגוג?

לראשונה בחיי הייתי מעורב בתאונת דרכים. הרכב בו הייתי לבדי (למזלי) זכה לתואר המכובד הנקרא בעברית צחה "טוטאל לוס"...